Nine Inch Nails - Discipline
[להורדה חינמית וחוקית]

**
אני מת על הבלוג הרשמי של Nine Inch Nails בוורדפרס. אני מת עליו כי הם פשוט מכניסים אותך אל תוך תוככי התהליך שהם עוברים בתור להקה, על בסיס יומיומי - כל השיקולים, הבעיות, הכיופים הקטנים והבדיחות הפרטיות. ויותר מזה, אין דרך טובה יותר להיות מעודכן במהלכיה העתידיים של להקה שאתה אוהב - דרך בלוג כזה, שהוא הרבה יותר אישי, מבחינתי, מכל אתר רשמי אחר שיש להם, או לכל להקה אחרת, לצורך העיניין - שמכיל חדשות יבשות, לוח הופעות, גלריות, מולטימדיה וכו'. לא יעזור כלום, בלוג כזה הוא הדרך הכי טובה לתת לחובבי להקה להיות שם כשזה קורה. בקיצור, זהו קונספט מדליק, שלהקות - קטנות כגדולות - צריכות לאמץ בדחיפות.

**

NIN היו עסוקים בלהפתיע בשנה האחרונה. זה הפך למנהג חדש בעולם המוזיקה, וגם הם התנתקו מכבלי חברת התקליטים, ונתנו את האלבום האינסטרומנטלי הכפול Ghosts - "להורדה-כפי-רצונך". אפשר לשלם, אפשר להוריד מספר טראקים בחינם. ואנשים שילמו, הו-הו כמה שהם שילמו. המיליונים עדיין זורמים ישירות לחשבון הבנק של הלהקה. כל זה קרה קצת אחרי שרזנור הפיק למשורר/ראפר האמריקאי Saul Williams את אלבום הקונספט שלו (שגם הוא הועלה לרשת וניתן להורדה חינמית - לתקופה מוגבלת - או בתשלום זעום, לבחירת הגולש), שיחרר אלבום רימקסים ל- Year Zero שנעשה ע"י רימיקסאים מקצועיים, וגם קידם את The Limitless Potential Remixes, אוסף Open Source נהדר ביותר, שמכיל 21 רימקסים שנעשו ע"י מעריצים, ונבחרו מתוך 200 רימיקסים שנשלחו לתחרות. גם זה, חינמי כמובן. השמועות אומרות שרזנור עצמו הפיץ את הטורנט להורדה..

**

על Ghosts קצת קשה לי לתת את דעתי. מצד אחד - הוא ארוך מידי, מבולבל נורא ולא אחיד, שולח ידיים לסגנונות רבים מידי. מצד שני, כש- NIN שחררו לעולם טראקים אינסטרומנטליים בעבר הם היו אדירים, וגם כאן, על היופי המוזיקלי שהם מייצרים בכל פעם מחדש אין עוררין. הם פשוט תמיד מעניינים. האלבום הזה מתאים למצב רוח מסוים, עדיף מהורהר או חולמני. בקיצור - אני חושב שדיעה אמיתית על אלבום כה מורכב יכולה להגיע רק חודשים ו/או חמישים האזנות אחרי יציאתו.

**

ו- NIN לא עוצרים שם. הפתיע אותי שרזנור לא נח לרגע, גם אחרי כל המהלך המתוקשר של לזרוק מעל גבו כל קשר לתעשייה החמדנית, ולעשות הכל לבד. איש עם חזון לא מתקפל, לא מכבה את האש שלו. נראה כאילו כל התהליך העצמאי הזה רק מעודד אותו להמשיך לבעוט במוסכמות ולהמציא כל הזמן מהלכים חדשים ומקוריים;

לפני כמה ימים רזנור שחרר פוסט בבלוג הלהקה שצועק שתי מילים בלבד: "Two Weeks!", מה שכמובן גרר מאות טוקבקים תוהים בשלל האתרים המקושרים ללהקה, שרובם הסתכמו ב- "WTF?!". מי שעוקב אחרי הלהקה ודאי הבחין שחודשיים קודם אותן שתי מילים נצעקו באתר, וכעבור שבועיים, כחצי הפתעה, שוחרר לעולם האלבום האינסטרומנטלי. אז ככל הנראה - משהו גדול נוסף הולך לקרות בתחילת מאי.

לפני שלושה ימים החלו תחנות רדיו אמריקאיות להשמיע סינגל חדש בשם Discipline (מתנגן למעלה). עשרים וארבע שעות אחרי זה ובאתר הרשמי יוצאת הודעה בדבר אפשרות הורדה חינמית של הסינגל, בעבור הזנת כתובת מייל בלבד. הקובץ המורד כולל גם גישה לערוצי ההקלטה של השיר, עבור אלו שרוצים ליצור לו רימיקסים. העניין הזה הפך להיות כבר מנהג קבוע - "אני אתן לכם את המוזיקה שלי בחינם. יודעים מה, קחו אפילו את הערוצים שהקלטתי. הכל שלכם. תעשו עם זה מה שתרצו. מה ששלי שלך".

דבר באמת מעניין בכל הסיפור הזה הוא שכשמורידים את השיר, ומחפשים קצת מידע אודותיו (ע"י כפתור ימני + Properties על הקובץ עצמו) מקבלים מידע נוסף שלא ניתן במאגרי המידע הרשמיים של הלהקה, או בשום מקום אחר - ניתן למצוא כאן את העטיפה של הסינגל, וגם המשך ישיר ומפורט יותר לטיזר "Two Weeks!": בהערות רשום - "Go to www.nin.com May 5". אחד ועוד אחד והכל מתחבר. 21 למאי, יום שחרור הטיזר, עד לחמישי במאי, שווה Two Weeks. בינגו. זה רבותי, טיזרינג אמיתי. ובאלגנטיות: תתבלבל, תוריד מוזיקה בחינם, תבין.

ואני חשבתי שאחרי כל "משחק המציאות המדומה" שלפני הוצאת האלבום Year Zero, כבר לא יהיו הפתעות. שיגמר להם הכוח והם יחזרו להוציא אלבום חדש כל שנה שנתיים, כנהוג עד כה. אבל החוקים השתנו, העולם שלנו משתנה. המוזיקה היא לא אותה מוזיקה ולאמנים דרכים משלהם להפיץ את היצירה שלהם. בראש של טרנט רזנור אין סוף למשחקים. וזה הופך את כל המעקב אחרי הלהקה לכייפי הרבה יותר; אין לך מושג מה יקרה בחמישי במאי, אתה עסוק בלחפש רמזים, כל הזמן מתענג על צלילים חדשים. חינם וחוקי, בלי רגשות אשם, עד שממש בא לך לפרגן ולשלוף את כרטיס האשראי. NIN הפכו את הציפייה למרתקת, לא מעיקה, את המוזיקה שלהם למשחק משולב ספקולציות, לא פוליטיקות, ובלי לשים לב כתבו שיעור חדש וחשוב במדריך למוזיקאים של שנות האלפיים: כיצד להקה צריכה לתקשר עם המעריצים שלה, ולא רק כדי למצוא דרך להוציא מהם כסף.

**

לגבי השיר עצמו - זה כיף גדול. מדובר בשיר החדש "האמיתי" הראשון מאז Year Zero, והוא מזכיר מאוד בהתנהלות שלו את אותו אלבום וגם את זה שקדם לו, With Teeth. יש פה חזרה לעבודה עם הרבה כלים חיים, בניגוד ל- Year Zero המתוכנת ברובו. בבלוג הלהקה אנחנו מוזמנים ל- "Take your shirt off and dance to it", ואכן האווירה הכללית של השיר היא דאנסית וקייצית משהו. יופי של סינגל עם יופי של ווייב.

**

אז מה יקרה בחמישי במאי? אלבום חדש שלם להורדה חינמית? פסקול לסרט? אולי המשך ל- Year Zero? או ל- Ghosts?
מי יודע. וכיף לחכות. איזה כיף שיש אנשים כמו רזנור. הם עושים את כל העידן הדיגיטלי החדש הלפעמים מעיק הזה, לתענוג צרוף יום-יום.

**

ולסיום - וידאו ששוחרר ממש היום ונקרא Spend the day with us: Watch this 2500 times
(רזנור מבלה את היום בחתימה על 2500 העותקים של המהדורה הסופר-מיוחדת של Ghosts, ורוצה שניקח חלק גם בזה)

ה- Counting Crows ממשיכים לייצר באאז סביב אלבומם החדש והכפול, שישוחרר לעולם בסוף החודש הזה. בעמוד הכניסה לאתר הרשמי ניתן לשמוע באיכות מצוינת את הסינגל הראשון - You Can't Count On Me. עוד שניים באיכות "אלבומית" הם 1492 ו- When I Dream of Michelangelo, שניתנים להורדה חוקית, ע"י קובץ זיפ שהופץ ע"י הלהקה. ניתן לצפות בביצועים של ארבעה קטעים באולפן - Cowboys, Insignificant, On A Tuesday In Amsterdam Long Ago ו- Le Ballet d'Or, הכל בעמוד מיוחד ב- Amazon. כדאי גם להוריד את הבוטלג (באיכות טובה) של הופעה ששודרה ברדיו של WXPN. בקובץ הזיפ הזה ישנם ארבעה שירים מכל צד של האלבום, שמונה בסה"כ, ובינהם אדם דוריץ שמדבר ומדבר וכמעט לא מפסיק: בעיקר על המילים ועל הקלטת האלבום החדש והקונספט שלו. לא מומלץ למי שלא אוהב שמסבירים לו מה עומד מאחורי הצלילים שנכנסים לו לאוזן.

בינתיים - האלבום הכפול הזה, Saturday Nights & Sunday Mornings, מסתמן כאלבום מהנה למדי, משהו שיוכיח שהלהקה הזו יודעת עדיין לכתוב להיטים אנרגטים ובד בבד בלדות דכאון טהורות, ואולי אפילו תמשיך מסורת של הוצאת אלבומים נהדרים (למרות הבינוניות של Hard Candy, האחרון). אבל נחיה ונראה. אלבום כפול זה וואחד אתגר. זה יכול להיות מצוין, וזה יכול בשנייה להפוך לטו-מאצ'.

***

קרה לכם פעם שחיפשתם אלבום שלם רק בגלל צפייה בוידאו ביו-טיוב? זה לא קורה הרבה. לא לי לפחות. ברגעים אלו ממש אני מוריד את Speak for Yourself של הזמרת הכה מוכשרת Imogen Heap (לשעבר חצי מהצמד Frou Frou) וזה בעקבות קריאת הפוסט הנהדר הזה של שי. כמובן שאני מגיע באיחור גם לזה, וכמובן ש- Hide And Seek שלה כבר הפך ללהיט ענק עוד ב-05'. גם הבנתי שהיא כותבת, מקליטה וממקססת הכל בעצמה. אבל כשנפגשתי עם הוידאו הזה (למטה), הוקסמתי. סימפול-עצמי-לייב זה לא משהו שרואים כל יום, במיוחד בהתחשב בכך שיש לה קול נהדר והיכולת לייצר לעצמה ליווי של כמעט להקה שלמה מאחוריה. אדיר, באמת אדיר ותענוג לצפייה. מלא השראה ממש. שימו פליי.

אח"כ רוצו לראות גם את Goodnight and Go שלה בביצוע אצל דיוויד לטרמן. דמט. היא מופיעה לגמרי לבד, עם לפטופ, פסנתר וכל מיני צעצועים אלקטרוניים. שמישהו יביא אותה להופעה בארץ, ומהר. שנלמד משהו.

לאחר שמועות חוזרות ונשנות מאז 2002 בערך, זה באמת הולך לקרות. מארק לאנגן וגרג דולי משתפים פעולה תחת השם The Gutter Twins, ויוציאו אלבום בשם Saturnalia במרץ הקרוב תחת הלייבל הסיאטלי Sub Pop. זה התחיל כשדולי הקליט תפקידים לאלבום סולו של לאנגן, והמשיך כשלאנגן תרם את קולו לאי.פי של הטוויילייט והצטרף אליהם לסיבוב ההופעות שהביא אותם גם אלינו באוגוסט 2006. אין מה לומר. בכל פעם שהשניים פוצחים בשירה משותפת, הקסם באוויר. לא נותר אלא לחכות לאלבום, ובינתיים, להתענג על צלילים חדשים - הנה לכם שני שירים ששוחררו לאחרונה להתרשמות במייספייס שלהם:

Idle Hands [להורדה]

The Stations [להורדה]

נשמע תענוג בינתיים. ומבטיח, לא?

ואגב הגטר טווינס וההופעות הנהדרות לפני שנה וחצי בבארבי: סקוט פורד, הבסיסט של טוויילייט ושל הגטר טווינס, מפרסם בבלוגו לינק להורדה של כל ההופעה הראשונה מבין השתיים! האיכות לא מדהימה, אבל בהחלט אפשר לשמוע, להיזכר ולהנות. את כל ההופעה ניתן להוריד בקובץ זיפ כאן, כשהסיסמא היא jointhefuckingforum (תודה לגיאחה על הלינק).

***
ומי נותנים סיפתח לשנה החדשה א-לה פו פייטרס? ה- Counting Crows. כמו דייב גרוהל ושות', גם אדם דוריץ ושות' הולכים להוציא אלבום כפול חדש, חלק אקוסטי וחלק חשמלי, במרץ הקרוב. באלבום המתקרב הם שוברים את "מסורת השלוש שנים": ארבעת האלבומים הקודמים יצאו בהפרשים של שלוש שנים זה מזה, והחמישי שלהם, Saturday Nights, Sunday Mornings מגיע שש שנים אחרי Hard Candy, האלבום האחרון (והבינוני, יש לומר). הקונספט נשמע מעניין; דוריץ טוען ש- Saturday night is when you sin and Sunday morning is when you regret. לכן, החלק הראשון - Saturday Nights, יהיה רועש ואגרסיבי, והחלק השני - Sunday Mornings, יהיה אקוסטי ומעט בסגנון "קאנטרי", כדבריו.

נשאר רק לתת האזנה: הנה לכם שני שירים ששוחררו חוקית להורדה ע"י הלהקה, כסינגל פרומו לאלבום-

1492 [להורדה]

When I Dream of Michelangelo [להורדה]

משהו בשיר השני נשמע מוכר? כן. גם גיא שם לב לזה ומסביר.