[מה ספיישל? יומולדת למי? כל הפרטים כאן]

מילים מאת: דנה
[שכתבה כאן גם על הופעה של עמית ארז]

אחת בלילה. איך זה שאת כותבת פתאום מכתב תודה לעמית ארז?
אולי זה הכל התחיל בשיחת טלפון, את מנסה להסביר למה זה שדווקא כשאת הכי מאושרת, הכי נמצאת איפה שאת צריכה להיות (באופן זמני בלבד), דווקא אז מתיישב לו חתול סיאמי אפור בסרעפת שלך ולא רוצה ללכת.

את צריכה שיאהבו אותך. לא. האצבעות שלך מתבלבלות במצית.
את צריכה קצת חום אנושי. את צריכה קצת מגע.

וזה הכל כל כך מוזר לך, כמה שהידיים שלי קרות, למשל, הוא אומר שאת סקסית
יותר כשאת מדברת עברית אז את מדברת, עוצמת עיניים כשמרגישה שצריך,
והכל בסדר, אבל איפה אני עכשיו וזה קר לי, המרפסת שלו מכוסה בעץ והשבבים הם מכאיבים לך. אז את קמה, מתכפתרת, מרגישה די מטומטמת. יש לו מין מבט כחול כזה שעולה לך בגב עכשיו, מוזר לך מדי ואת לא חושבת על שום דבר, אין לך זמן לזה עכשיו, את דוחה הכל לאחר כך.

ואז באוטו נוהג ענן אפור שהוא לא את, לך יש רק חתול בסרעפת. היד של הענן
מגששת על הרדיו, ומבעד לתלתלי אבק סטאטי יש את הקול של עמית ארז.

אז את מרגישה שהחתול מתמתח, ואת לא מבינה כל כך מה זה שמציק לך כל כך, את מנסה שיטה בדוקה, של לדבר לעצמך בקול שאימא מדברת בו כשהיית קטנה וחולה, ושואלת מה כואב לך, נושמת עמוק ושוב נושמת, ופתאום מגיעות דמעות.

אז את עוצרת בצד ובוכה וזה נראה כמו שעות, ובוכה ולא שואלת למה, והשיר נגמר אז את מכבה את הרדיו כי זה קסם שלא קרה לך ממזמן ואת לא מוכנה שהוא יעבור כל כך מהר, ואת שארית הדרך הביתה את נוהגת מרוכזת כולך ברגע הזה, יש לך רמקולים מחורבנים באוטו, את יודעת, אבל מבעד לכל הרעשלבן, העור, הבשר, העצמות, מתגנב לך ישר ללב חיוך כזה קטן. קול וגיטרה כאלה, עמוסים חוםאנושי, פורקים ממך כאב בסיטונות, ואת לא יודעת למה היא שם בכלל, המועקה הסתומה הזאת. 

אז רק מתחשק לך להגיד תודה.

***
לאתר הרשמי / מייספייס של עמית ארז

להאזנה, שלושה שירים מתוך ההופעה האחרונה בבארבי;

Two Suns

[להורדה] 

Martha My Dear – Beatles Cover

[להורדה] 

Clever and Strong

[להורדה]