[מה ספיישל? יומולדת למי? כל הפרטים כאן] 

  מילים מאת: ניימן 
   [שכתב כאן גם על !!! והארקייד פייר]

עצרו. פשע בלוגספרה עומד להיות מבוצע. הזמר הבא הוא לא אלמוני מתחיל שרק הרגע הוציא סינגל ראשון למייספייס. הוא גם לא בעל אלבום שבדיוק דלף לרשת, חודשיים לפני יציאתו, ואפילו לא אחד שהרגע שיחרר דיסק לחנויות. Eric Bachmann הוציא את אלבומו האחרון, To The Races, ב- 22 לאוגוסט. יאפ, ספרתם נכון - לפני ששה חודשים. הוא כבר לא ייכנס לאף סיכום שנה, אולי מלבד לסיכום הסיני. את לוח השנה שלהם אף פעם לא הצלחתי להבין.
רגע של היסטוריה; בתחילת שנות התשעים היה אריק בכמן אחד ממקימי Anchers of Loaf, להקה שעיקר תרומתה לעולם הוא להיט קולג'ים בשם Web in Front. ב- 98', לאחר פירוק הלהקה, הקים בכמן את Crooked Fingers, ששיחררה, מסתבר, ארבעה אלבומים, ואף זכתה להכרה מסוימת. בין לבין, ב-02', הוציא בכמן אלבום סולו בשם Short Careers, שהיווה פסקול לסרט Ball of Wax. לא שמעתי אותו. סאונדטרקים לסרטים לא מוכרים זה לא הקטע שלי.

בקיץ שעבר לקח בכמן וואן מצוי, והסתגר בו חודשיים. המטרה: ליצור אלבום, ממקום של בדידות אמיתית. הוא הוסיף לעצמו כל מיני חוקים מגבילים נוספים – איסור שתייה למשל. “אני זוכר שהרגשתי ממש טוב וחופשי, בלי כל עול ואחריות רצינית. אך אני זוכר שגם הרגשתי בדידות גדולה, יותר ממה שאי פעם רציתי. וזה לא היה טוב". בכמן טוען ששני אלו, חופש ובדידות, קפצו ורקדו להם ביחד לא מעט במהלך ההסגר. שניהם גם שזורים ברוב השירים בדיסק, אם לא בכולם. אלבום שנכתב בבדידות, מוקלט בבדידות. בכמן הסתגר ששה ימים בחדר בבית מלון בצפון קרוליינה. רק הוא והשקט. בכמן אהב את השקט. כל כך אהב, שהוא פחד להפריע לו עם המוזיקה. בסיום ההקלטה עבר הדיסק עוד מקצה שיפורים ועיבודים. אבל הלב, הלב נמצא שם, בחדר המלון שבצפון קרוליינה.

בכמן עצמו מספר שהיו זמנים קשים בהקלטה, כשהאוקיאנוס והרוח געשו ורעשו בעוצמה כה עזה. “אני יודע שזה נשמע מגניב, אולי, לתת לרעם, לשריקת הרוחות ולגלים המתנפצים לזלוג דרך המיקרופון, אבל זה היה כבר יותר מדי". בגירסא הסופית נוסף כינור של תום האגרמן, וקולות של מירנדה בראון. התוצאה היא אלבום שלם של שירים עם צלילי גיטרה רכים-רכים, וקצת כינורות ברקע. הם מספרים על געגועים הבייתה, או על לוחם בודד, או על, בעצם: זמר, גיטרה, געגועים, צליל רך ומנגינה קליטה ומלודית. אני בטוח שהבנתם את הפואנטה.

התקליט יצא בלייבל Saddle Creek Records, המכיל גם את ברייט אייז. לכן, כה קל לשייכו אוטומטית לקטגוריית "דילן הבא". מצד שני, קטעים כמו שיר הנושא, To The Races, אשר כולו יצירת כינור אינסטרומנטלית שיצאה ישר מעיירה יהודית ישנה בפולין, לא קשורים בכלום לדילן. אז אולי הוא מתאים יותר לקטגוריית "יהודי מנוחין הבא"? בכמן, לפחות באלבום הנוכחי, הוא טרובדור נודד מודרני. יושב בלילה, סביב מדורה יחד עם החבורה שנותנת לו מחסה באותו היום, ומספר. מספר על געגועים, על הבית, על מה הוא רוצה ועל למה הוא הולך. פסקול לנווד.

***

To the Races – Instrumental [להורדה]

Lonesome Warrior [להורדה]

עוד על בכמן בעמוד המייספייס ובאתר הרשמי.
 אפשר לשמוע עוד חומרים שלו גם כאן.