'my name is sia furler. i am a unicorn fart. i was born out of the butthole of a unicorn called steve. someday i'll die. between now and then i'm going to keep my shit together and sing my fucking heart out. i love dogs. they're my people. one day i'll write a real biography..'

זוהי Sia. כן, סיה פולר, הסולנית (המרכזית) של Zero 7. כל דבר פרט למוזיקה שלה הוא שטותי ומשעשע. החל מההתנהלות שלה על הבמה, דרך הצורה בה היא מציגה את עצמה (ע"ע הטקסט למעלה, שלקוח מעמוד המייספייס שלה) ועד הבלוג האישי שלה, וגם תיבת ההשמעה שנמצאים באתר הרשמי, שם היא רוקדת לרקע הצלילים של עצמה שמתנגנים ברקע, לבושה בשלל תחפושות, לבחירת הגולשים. כיפית וקלילה, הגברת.
שלוש שנים אחרי שזכינו להכיר את האלבום הכ"כ מצוין שלה, Colour the Small One ולפני הוצאתו של אלבום שלישי מתישהו השנה, היא משחררת עכשיו את Lady Croissant, שהוא מיני-אלבום בן תשעה קטעים; שמונה מהם בהופעה שהוקלטה לפני שנה בניו-יורק, ואחד חדש שהוקלט באולפן – Pictures שמו ואתם שומעים אותו אם לחצתם על הפליי למעלה (הנה, גם להורדה). בין השירים שהוקלטו בהופעה אפשר למצוא שניים מאלבום הבכורה של להקת האם שלה, Distractions ו- Destiny, הלהיט היפהפה שלה Breathe Me וגם קאבר ל- I Go To Sleep של הפרטנדרס.
סיה נהדרת בהופעה. חלק מהביצועים אולי טיפה מהירים מידי ביחס למקור והיא אולי גם מגזימה בהשתוללויות הקוליות שלה במקומות מסויימים, אבל כל זה מתגמד לצד העובדה שמדובר כאן בווקאליסטית ופרפורמרית אדירה ובשירים מצויינים, מלאי השראה ועוצמה. כל זה, וגם השיר החדש, רק מגבירים את הציפיות לאלבומה המלא הבא. הנה, קחו preview לאלבום ההופעה הזה, ורוצו, רוצו להשיג אותו (אמור להגיע לחנויות בארץ ממש בימים אלו).
***
ובאותו עניין.. הנה פוסט סיקור ההופעה של סיה עם Zero 7 (אפשר למצוא שם גם קאבר שלה לפרנואיד אנדרואיד של רדיוהד) וגם פוסט הגניבה המוזיקלית של סינרגיה מ- Breathe Me שלה.

כן, כתבו כאן חברים נוספים! כל הטקסטים האורחים בבלוג
כל הטקסטים שלי בעכבר העיר
סיה עושה לי את זה בזירו 7 אבך משום מה לא בסולו שלה כל כך. האלבומים שלה חביבים ביותר, גם breathe me סיים יפה ומרגש את עמוק באדמה, אבל לא הרבה יותר מזה. למרות שאני חייב לציין שהשיר החדש ששמת כאן בא לי טוב!
תגובה מevilK — 14 באפריל 2007 בשעה 23:03
חמודה הבחורה, מעניינת. הייתי יושב איתה לכוס קפה. המוזיקה שלה נעימה ואופטימית, אין פה שום דבר חדש מבחינה מוזיקלית אבל מצד שני הגברת לא מזיקה לאף אחד.
תגובה מאביב — 18 באפריל 2007 בשעה 17:00
חייבת להסכים עם תגובה 1-
היא היתה הרבה יותר מיוחדת עם ZERO 7,ולמרות חיבתי לז'אנר שלה,היא קצת מצליחה לעלות לי על העצבים כשהיא לא בתוך איזה מיקסטייפ.
עניין של רענון כנראה…
תגובה מcandy — 22 באפריל 2007 בשעה 13:01
הבחורה מצויינת, אין מה להגיד. אלבום ההופעה פשוט מפיל אותי לרצפה וגורם לי לזמר כל פעם מחדש.
תגובה ממושמ — 29 ביולי 2007 בשעה 15:24